להיות מורה דרך בישראל

להיות מורה דרך בישראל.

המילה הראשונה שעולה לי לראש כשאני חושב על הדרכה בארץ ישראל היא המילה "תשוקה".

תשוקה לעם, לאדמה ובעיקר להיסטוריה.   

                                                                     

                                         

להדריך על אבני הקיום הצבעוניות והרבגוניות של העמים אשר השאירו כאן את חותמם בחולות המדבר.

הטמפלרים, ההוספיטלרים  ולאחר מכן שאר המסדרים הנוצרים כבר אז, יצרו את סוכנויות התיירות הראשונות. בזמנו, הם הציעו חבילות שלמות הכוללת שייט, בית מלון, המחאות נוסעים וליווי. מורי הדרך של המסדר הקפידו לעצור רק במקומות הדתיים של המסדר.

ממש כך, במקרה שהזמנתם אצל הטמפלרים או ההוספיטלרים (אבירי מלטה) או הטווטוניים עלייה לרגל, חובה הייתה עליכם לעצור בכל המקומות השייכים לאותו מסדר.

לא יכולתם לפספס שום אתר חשוב גם לאחר כיבוש ירושלים ויהודה על ידי המוסלמים, מורי הדרך השתדלו תמיד להוביל אתכם לביקור בהר הזיתים וגם בבית לחם ................

בגליל!!!!!!!!

מורי הדרך התחלפו לאורך הדורות, יהירים, שקרנים, מנופחים, ליצנים, קלים, עמוקים, כנים, מעניינים או מתעניינים, כל אחד והייחודיות שבו, כל אחד ונקודות החוזק והחולשה שלו. העיקר היה השיתוף, אף לזמן קצר של קסם, האורות והמקום.

נפגש בדרכים.....